מאמרים בעברית

בניסויים בהם השתתפו 699 אנשים שעבדו בקבוצות של 2-5,  נאספו ראיות לביצועיהם של הקבוצות במגוון רחב של משימות: פאזלים, סיעור מוחות, שיפוט מוסר קולקטיבי, מו”מ על פני אמצעים מוגבלים.

ממצאי המחקר גילו שקיים מדד אינטליגנציה שניתן לייחס לקבוצה כיחידה, ללא קשר בין האינטליגנציה של היחידים בה. באנלוגיה לאינטליגנציה פרטית אנו מגדירים את האינטליגנציה הקבוצתית כיכולת הכללית של הקבוצה לבצע טווח רחב של משימות. אינטליגנציה משותפת זו הינה נכס של הקבוצה, ולא רק של הפרטים הנכללים בה. לכן, קבוצה בעלת אינטליגנציה גבוהה, איננה קבוצה שהפרטים בה הם “אינטליגנטים”, אלא קבוצה בעלת יכולות לבצע משימות בהצלחה. (אינטליגנציה זו היא נכס יציב בקבוצה ומאפשרת חיסכון במאמץ  של הפרטים בה).

במה תלויה ה”אינטליגנציה הקבוצתית”?

ממצאי המחקר גילו שהיא קשורה למידת הרגישות החברתית של חברי הקבוצה ולרמת השוויון שבשיח בין חברי הקבוצה.

ישנם 3 דברים אשר קובעים את האינטליגנציה של הקבוצה:

1. האינטליגנציה הרגשית של חברי הקבוצה – ככל שחברי הקבוצה היו בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר (כלומר בעלי יכולת “הרגשת האחר” גבוהה יותר)  כך הקבוצה חכמה יותר.
2. שיח שווה בין חברי הקבוצה – בזמן פתרון משימות/דיונים, גילו שככל שהשיח בין חברי הקבוצה היה שווה יותר (כלומר לא היו מעט אנשים שהשתלטו על השיחה, אלא כולם דיברו פחות או יותר באופן שווה) כך הקבוצה הייתה חכמה יותר.נזה היה אחד הממצאים שהחלישו את ההנחה שהמנהל הוא הגורם הדומיננטי בהצלחת קבוצה.
3. כמות הנשים בקבוצה – נטייתן של נשים להיות בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר  השפיעה על הקבוצה.

ומה נרוויח מזה…?

כאשר אנשים שעובדים יחד, פותרים בעיות משותפות וכו’, האינטליגנציה הקבוצתית היא הבסיס להצלחה שלהם. עיקר ההשקעה שלי כמנהל, מחנך או מנהיג קבוצה  צריכה להיות ב: ללמד את הקבוצה איך לעבוד יחד, איך “להרגיש” זה את זה, איך לקיים דיון בצורה “עגולה” שבה לכל אחד מתאפשר להביע את דעתו, לא רק כדי להיות מנומס או נחמד, אלא כי ככה הקבוצה נבונה יותר ובהכרח תגיע להצלחה גבוהה יותר.